לַמַּחְשָׁבוֹת, לַמִּלִּים וְלַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כֹּחַ...
בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אוֹר, עֵת מָלְאוּ לוֹ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, הוּא מְגַלֶּה בְּתֵבָה מִסְתּוֹרִית אֵצֶל סָבְתָא שָׁלוֹשׁ גְּלִימוֹת בַּעֲלוֹת שְׁלוֹשָׁה כּוֹחוֹת-עַל בִּלְתִּי נִרְאִים, שֶׁאִתָּם הוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם. אוֹר יוֹצֵא לְמַסָּע מְרַתֵּק בּוֹ הוּא לוֹמֵד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹחוֹת הָעַל וּלְחוֹלֵל דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְכַבִּירִים בְּעַצְמוֹ וּבִסְבִיבָתוֹ.